הקדמה
שמירה על אחידות ועקביות בשמות הכבישים במפה הינה חשובה משתי סיבות עיקריות:
- נוחות המשתמש וקלות הניווט - הנהג מתרגל לצורה קבועה בה רשומים השמות, זה מקל עליו את הניווט וההתמצאות ותורם לתחושה נוחה בשימוש ב-Waze.
- תאימות להנחיה הקולית - הקראת שמות הרחובות בהנחיה הקולית נעשית ע"י מנגנון Text-to-Speech ממוחשב וכתיב לא אחיד של שמות עלול להוביל לטעויות הגיה מיותרות ומבלבלות.
כללים מנחים
- התאמה לשילוט בשטח - שלטי ההכוונה בצמתים ומחלפים, ושלטי שם הרחוב בעיר, הם הכלים הטובים ביותר להתמצאות של הנהג בשטח. נשאף תמיד להתאים את ההנחיה המתקבלת בתוכנה להנחיה בשילוט בשטח.
- נוסח אחיד ותמציתי - הקפדה על אחידות סגנונית ושמירה על הנחיות ברורות אך תמציתיות, שמירה על כתיב אחיד של שמות.
כבישים בין עירוניים
- כביש בעל מספר ייקרא פשוט ע"י המספר, למשל: 66.
- כביש שיש לו גם שם אשר מופיע בשילוט (או שם מקובל מאוד) יופיע עם המספר והשם, למשל: "23 מנהרות הכרמל", אבל כביש 2 לדוגמא יקרא פשוט ״2״ ולא "2 כביש החוף".
- בכביש מהיר, או בכביש ראשי מפוצל, נעדיף לרוב לסמן את שני כיווני התנועה בשמות נפרדים, כך למשל: "70 צפון", "70 דרום". למרות שברוב הכבישים ציון הכיוון אינו מופיע בשילוט, עדיין הדבר מאפשר הנחיות ברורות יותר ודיווח פקקים ברור, מופרד ונכון יותר.
- כביש ללא מספר יקבל את השם המקובל אם יש כזה, או שם תיאורי תמציתי, למשל "כביש המחצבה". לרוב במקרים אלה מדובר בכביש גישה לישוב או אתר כזה או אחר.
מחברים
- ככלל מחבר ייקרא בהתאמה לשילוט בשטח (יוצאים מן הכלל: אם השילוט שגוי או חלקי).
- כאשר השילוט מכיל גם הפניה למספר כביש וגם למקום אחד או יותר, יש להתחיל את שם המחבר במספר ואחריו להכניס את השמות הנוספים. כאשר אחד השמות הוא שם הכביש הממוספר, הוא יבוא ראשון לאחר המספר. כאשר יש יותר ממספר כביש אחד, יש להכניס את המספר הראשון על פי הסדר המופיע בשילוט, אחריו את שם הכביש הזה (אם ישנו), ואחר כך את המספר השני המופיע בשילוט וכך הלאה.
- כאשר קיימים מספר שלטים לפני הפניה אל המחבר, יש לכלול בשם המחבר את הכתוב בשלט האחרון לפני היציאה, ולא לכלול את כל הנכתב בשאר השלטים.
- על מנת לקבל הוראות קוליות (TTS) כך שיכללו את המילה "אל" יש להתחיל את שם המחבר עם "ל-", ואחריו ניתן להכניס רווח כאשר זה שם (מספר יהיה ללא רווח כזה). לדוגמה: "ל-4, ההסתדרות דרום" אבל "ל- ידין" או "ל-ידין".
- במידה ואין שילוט הפניה למחבר, יש לתת שם על פי המקובל בשלטים (קודם לציין את מספר הכביש אליו נכנסים אם קיים ואז את שם הכביש אליו נכנסים אם קיים, ואחר כך את שם העיר הגדולה הקרובה שאליה מגיע הכביש שאליו נכנסים.
- כאשר מחבר מתפצל במזלג לשני מחברים, יש לכנות בשם שונה את כל אחד מהמחברים (זה הנכנס ושני ההמשכים האפשריים). זה נועד על מנת לקבל הוראת היצמד לכל אחד מההמשכים (אחד לימין ואחד לשמאל). זה בנוסף לשמירה על הזוויות המתאימות לצורך הוראת היצמד. ניתן להשאיר ריק את השם של המחבר הנכנס, ואז ההוראה בכניסה אליו תהיה על פי השם של מחבר ההמשך שאליו מפנה הניווט. יש לעשות כך רק אם השילוט בהפניה למחבר הכניסה זהה לשלטים של ההפניות אל המחברים הממשיכים מהפיצול הלאה.
מקטע ללא שם
- כאשר לא ניתן שם למקטע (סגמנט), ההוראה הקולית (TTS) תתייחס למקטע הבא שאליו מגיע המסלול של הניווט. אם גם למקטע הבא אין שם, ההוראה תתייחס למקטע הראשון שיש לו שם בהמשך הניווט.
- לא רצוי להשאיר ללא שם יותר ממקטע יחיד ברצף.
- אין להשאיר מקטע ללא שם כאשר יש עליו בתים או מקומות עם כתובת רשמית המשוייכת אליו.
- לעיתים רצוי להשאיר מקטע ללא שם כאשר רוצים שההוראה בכניסה אליו תהיה על פי המקטע היוצא ממנו בצומת הבא במסלול הניווט, כאשר יוצאים ממנו מספר מקטעים.