כללים לשמות כבישים במפה גרסאות קודמות

הקדמה

שמירה על אחידות ועקביות בשמות הכבישים במפה הינה חשובה משתי סיבות עיקריות:

• נוחות המשתמש וקלות הניווט - הנהג מתרגל לצורה קבועה בה רשומים השמות, זה מקל עליו את הניווט וההתמצאות ותורם לתחושה נוחה בשימוש ב-Waze.
• תאימות להנחיה הקולית - הקראת שמות הרחובות בהנחיה הקולית נעשית ע"י מנגנון Text-to-Speech ממוחשב וכתיב לא אחיד של שמות עלול להוביל לטעויות הגיה מיותרות ומבלבלות.

כללים מנחים

• התאמה לשילוט בשטח - שלטי ההכוונה בצמתים ומחלפים, ושלטי שם הרחוב בעיר, הם הכלים הטובים ביותר להתמצאות של הנהג בשטח. נשאף תמיד להתאים את ההנחיה המתקבלת בתוכנה להנחיה בשילוט בשטח.

• נוסח אחיד ותמציתי - הקפדה על אחידות סגנונית ושמירה על הנחיות ברורות אך תמציתיות, שמירה על כתיב אחיד של שמות.

כבישים בין עירוניים

• כביש בעל מספר ייקרא פשוט ע"י המספר, למשל: 66.
• כביש שיש לו גם שם אשר מופיע בשילוט (או שם מקובל מאוד) יופיע עם המספר והשם, למשל: "23 מנהרות הכרמל", אבל כביש 2 לדוגמא יקרא פשוט ״2״ ולא "2 כביש החוף".
• בכביש מהיר, או בכביש ראשי מפוצל, נעדיף לרוב לסמן את שני כיווני התנועה בשמות נפרדים, כך למשל: "70 צפון", "70 דרום". למרות שברוב הכבישים ציון הכיוון אינו מופיע בשילוט, עדיין הדבר מאפשר הנחיות ברורות יותר ודיווח פקקים ברור, מופרד ונכון יותר.
• כביש ללא מספר יקבל את השם המקובל אם יש כזה, או שם תיאורי תמציתי, למשל "כביש המחצבה". לרוב במקרים אלה מדובר בכביש גישה לישוב או אתר כזה או אחר.

מחברים

להלן כללים עבור מחברים במחלפים. השמות עבור מחברים שבהם נעשה שימוש במקומות שאינם מחלפים יידון בסעיף נפרד.
המטרה של הכללים כאן היא ליצור נוסח קריא, ברור, תמציתי ואחיד.

• ככלל מחבר ייקרא בהתאמה לשילוט בשטח (יוצאים מן הכלל הנזכרים בהמשך: אם השילוט שגוי או חלקי או לא קיים).
• אם ישנם מספר שלטים שונים לאותו המחבר, יש להתייחס לשילוט שמעל לנתיב (אם קיים כזה) או לשלט הגדול ביותר לפני היציאה או לשלט האחרון במידה של שוויון בגדלים. לעיתים ניתן להוסיף יעד חיוני גם אם הוא מופיע רק בשלט משני. כאשר שני השלטים מופיעים באותו מקום מעל המחבר יש להתייחס אליהם כאילו הם שלט אחד גדול המכיל את הכתוב בשניהם.
• במקרה ויש יותר מדי יעדים, ניתן להשמיט את המשניים מביניהם, כדי לא ליצור טקסט ארוך מדי. (עדיף לדון במקרה כזה בפורום).
• על מנת לקבל הוראות קוליות (TTS) כך שיכללו את המילה "אל" יש להתחיל את שם המחבר עם "ל-", ואחריו ניתן להכניס רווח כאשר זה שם. מספר יהיה ללא רווח כזה. לדוגמה: "ל-4 ההסתדרות" אבל "ל- ידין" או "ל-ידין". אין להכניס "ל-" נוסף בהמשך שם המחבר. אין לשים פסיק בין המספר לשם היעד שאליו מוביל הכביש בעל המספר הזה.
• לא נשתמש בו' החיבור אלא רק בפסיקים. "ל-חיפה, חדרה" ולא "לחיפה וחדרה".
• לא נשתמש במילים "יציאה" או "לכיוון" אלא רק בשם היעד. "ל-1 ירושלים" ולא "יציאה לכיוון ירושלים".
• לא נציין את כיוון הכביש (דרום/צפון) גם אם הוא מופיע בשמות הסגמנטים בכביש במפה. זאת מכיוון שבשילוט לא מצויין הכיוון. "ל-4 אשדוד" ולא "ל-4 דרום" או "ל-4 דרום (אשדוד)".
  • יוצאים מהכלל הם הכבישים בהם מופיע הכיוון בשילוט. נכון לתאריך כתיבת שורות אלה, המקרים היחידים עם הופעת הכיוון בשלטים הם: כביש 6, נתיבי איילון (20) וכביש בגין בירושלים (50). במקרים אלה הטקסט יהיה עם ציון הכיוון, ולרוב ללא ציון יעד. למשל "ל-20 איילון צפון".
• כאשר לכביש אין מספר, השם יהיה בנוסח: ל- יעד. אם ישנם כמה יעדים הם יופיעו בסדר בו הם מופיעים בשילוט בעברית ויופרדו בפסיקים. לדוגמה: ל- רמת גן, בני ברק (יש להקפיד על רווח אחרי הפסיק).
• כאשר השילוט מכיל כביש ממוספר, ירשם בתחילת שם המחבר מספר הכביש ולאחריו (ללא פסיק) היעד שלו (אם קיים בשלט). אם ישנם כמה יעדים לאותו הכביש, הם יופרדו בפסיקים. אם בשלט מופיע יותר מכביש ממוספר אחד, ירשם מספר הכביש הראשון והיעד(ים) הרלבנטי(ם) לו, ואז פסיק, מספר הכביש השני והיעד(ים) הרלבנטי(ם) לו וכך הלאה. להלן דוגמאות:
  • ל-4 חיפה
  • ל-4 חיפה, חדרה
  • ל-20 תל אביב, 431 ראשון לציון, 42 יבנה
  • ל-42 ראשון לציון, רחובות, 431 ירושלים:

    

    במקרה הזה ישנם שני שלטים המפנים באותו מקום לשני נתיבים על אותו מחבר, והמחבר מתפצל לאחר יותר מ- 300 מטר (בהמשך מוסבר לגבי המקרה של מחבר קצר יותר).
• קיימים מקרים בהם עדיף להשאיר את המחבר ללא שם:
  • כאשר המחבר מוביל לכביש אשר השם שלו מופיע על השלט. לדוגמה: נניח שקיים שלט הכוונה שבו רשום "20 דרום", וגם שם הסגמנט שאליו מתחבר המחבר הוא "20 דרום".
  • כאשר אין שלט כלל וההנחיה הרצויה היא ל- שם הסגמנט אליו מתחבר המחבר. לדוגמה מחבר המתחבר אל "20 דרום" ואין עליו שילוט.
  • כאשר יש מחבר שמתפצל אחרי מרחק קצר מ- 300 מטר לשני מחברים. עדיף שהמחבר הראשון יהיה ללא שם, ואז ההנחיה שהנהג יקבל תהיה קצרה יותר וגם רלוונטית יותר לגביו (זהה לסגמנט שאליו הוא צריך להגיע). יש לעשות כך רק אם השילוט בהפניה למחבר הכניסה זהה לשלטים של ההפניות אל המחברים הממשיכים מהפיצול הלאה.
• כאשר מחבר מתפצל במזלג לשני מחברים, והוחלט לתת לו שם (לא מקיים את התנאי לעיל המאפשר להשאירו ללא שם), יש לכנות בשם שונה את כל אחד משלושת המחברים (זה הנכנס ושני ההמשכים האפשריים). זה נועד על מנת לקבל הוראת היצמד לכל אחד מההמשכים (אחד לימין ואחד לשמאל). זה בנוסף לשמירה על הזוויות המתאימות לצורך הוראת היצמד.
• ישנם מקרים בהם השלט שגוי באופן מובהק. במקרה כזה צריך להעלות לדיון בפורום האם להכניס שם על פי השילוט השגוי או להכניס שם מתוקן. שגיאות בשלט יכולות להיות משני סוגים:
  • שגיאת כתיב.
  • חוסר ביעד חשוב שברור שהיה צריך להופיע בשלט.
• במידה ואין שילוט הפניה למחבר, והמחבר מוביל לכביש אשר מוביל לעיר גדולה, יש לתת שם על פי המקובל בשלטים: קודם לציין את מספר הכביש אליו נכנסים אם קיים, ואחר כך את שם העיר הגדולה הקרובה שאליה מגיע הכביש שאליו נכנסים. במידה ואין עיר גדולה אליה מוביל הכביש, עדיף להשאיר את המחבר ללא שם (וההנחיה תהיה לפי שם הכביש אליו הוא מתחבר).

מקטע ללא שם

• כאשר לא ניתן שם למקטע (סגמנט), ההוראה הקולית (TTS) תתייחס לרוב למקטע הבא שאליו מגיע המסלול של הניווט. אם גם למקטע הבא אין שם, ההוראה תתייחס לרוב למקטע הראשון שיש לו שם בהמשך הניווט. להלן הכללים של הורשת שם עבור ההוראה הקולית:
  • אם הסגמנט הוא מסוג כביש מהיר או מחבר, אזי תמיד נלקח השם של הסגמנט הבא במסלול המתוכנן. אחרת (סוג אחר), לא תהיה הורשה של השם הבא אם מתקיים אחד התנאים:

1. האורך הכולל של כל המקטעים הרצופים ללא שמות הוא מעל 400 מ'.
2. יש יותר מאשר 3 מקטעים ללא שם ברציפות.

• באופן כללי לא רצוי להשאיר ללא שם יותר ממקטע יחיד ברצף.
• אין להשאיר מקטע ללא שם כאשר יש עליו בתים או מקומות עם כתובת רשמית המשוייכת אליו.
• לעיתים רצוי להשאיר מקטע ללא שם כאשר רוצים שההוראה בכניסה אליו תהיה על פי המקטע היוצא ממנו בצומת הבא במסלול הניווט, כאשר יוצאים ממנו מספר מקטעים.